אירגון להתיישבות

אירגוןלהתיישבות כבר בשנת 1929 נצטרפו מוותיקי 'מגורה' כחברים ל'אירגון חקלאי ריביזיוניסטי' , 128 שניהל משא ומתן בנוגע להתיישבות ריביזיוניסטית . שץ היה חבר נשיאות הכנס החקלאי הריביזיוניסטי הראשון , שדן ( 1929 . 2 . 9-8 ) בשאלת התיישבותם של חקלאים ופועלי מושבות מאנשי התנועה הצה '' רית . אותה התיישבות צריכה היתה להתנהל לפי העקרונות המקובלים בארץ , לרבות עקרון העבודה העצמית . ז'בוטינסקי גילה נכונות מליאה לבוא לעזרה , אם רק יימצא מימון מצד החברים עצמם בשיעור של 40 אחוז לפחות . ' לא הייתי מציע לחברינו' - כתב לשניידרמאן / שנארי , / מזכיר הגוש - 'שייצרו משק , אשר יצריך גם הוא לתקציבי תמיכה שנתיים ' . אם ראוי הדבר , ואם לא תהיה סכנה של 'תקציביות' - הרי 'בשימחה אתמוך . ' היוזמים עמדו על דעתם ולא נסוגו מתוכניתם . בעקביות ובעקשנות עשו להביא מועמדים מתאימים אל האירגון ההתיישבותי , ולעשות קשרים עם התנועה ועם המוסדות לקיום תוכניתם במלואה . אף 8 מחברי 'מנורה' אושרו להתיישבות  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל