מחתרת ולא צבא

מחתרת ולא צבא הקמתה של ההגנה הלאומית , כדוגמת ה'הגנה' הקיימת , במחתרת הפועלת בחשאי ומוגבלת למיספר קטן של נאמנים ומסורים , לא היתה פעולה בית"רית בעיקרו של דבר , אלא שנסתייעה במידה מרובה ביותר בבית"ר , כשעל סיוע זה בנתה מלכתחילה ועל סיוע זה יכלה להבטיח את קיומה . מיפקדת בית"ר וחברי בית"ר מוכ נים היו לסייע לגוף החדש שהוקם , וזאת אף על פי שראו אותו כמיסגרת של ארעי בתנאים הנתונים , כשאין המדיניות הציונית מסוגלת לה ביא להכרה ביחידות צבאיות יהודיות , ואפילו אינה מעוניינת בהכרתן . עם שהבית" רים , ודומה עד האחרון שבהם , מיל או את תפקידם כאנשי 'הגנה' כיאות , ומהם שנתמסרו התמסרות מרובה לעבודת המחתרת על כל החובות שהטילה על החברים , אין תימה , שלא בית '' ר היא שבאה ליזום את הקמתה של ה'הגנה , ' זו המחתרת , אפילו במתכונתה הלאומית . מימי הגנת ירושלים ראה ז'בוטינסקי את ה'הגנה' בהמשכם של הגדודים העבריים , ואת פעולתה כפעולה ליגיטימית , ואפילו עדיין אינה ליגאלית בעיני המושל הבריטי . כבר אותו זמן נהג בגלוי בענייני ה'הגנה / והיה מעוניין בהפגנות צבאיות כתוספת כוח מוסרי על כוח הנשק הגלוי  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל