כבוד לראשונים צעירי בית"ר לא 'יצאו נגד ' , אלא 'באו בעד ' . תחושה אינטואיטיבית חשו , שהמדיניות הציונית אינה מתנהלת כהלכה , ומשעמדו על דעתם היו למתנגדיה החריפים , אלא שלא השלילה קבעה את דמותם ואת מהותם הרוחנית , ואפילו פירשו כך את דרכם מתנגדים מחוץ ואוהדים מביית . מיומם הראשון נתעוררו הבית"רים לקריאה למען המדינה . הם היו אחוזים ודבוקים ברעיון חיובי זה , שגרף אותם בכול תמצית לבם לתביעה מעצמם ומן העולם להתחדשות העם העברי . ועם זאת לא היו נגד מחנה כולשהו בכלל המחנה הציוני הגדול . הם לא היו נגד ההתיישבות , ולא נגד הכפר או הקבוצה , אף לא נגד הסתדרות העובדים 'הכללית' — במובן המוחלט . הם היו במובן המוחלט - למען המדינה . רק כך אפשר להסביר את דרכה של בית"ר מתחילתה ובהמשך השנים . בית"ר , שקראה ל'הדר' בחיי יום , חייבה מתחילת קיומה כבוד לתפארת מסורת , כבוד לגבורת ראשונים . מיומה הראשון הכירה בדמותו הקורנת של יוסף תרומפלדור — סמל לנוער העברי , ונקראה על שמו . את קבר תרומפלדור בתל חי באה בית"ר לפקוד מדי שנה , וראשונה היתה לקבוע את נוהג הטכס של מתן כבוד ל'גיבור גידם , שומר נבול ארצנו' ביום י"א באדר .
אל הספר