נגד הדגל האדום והאחד במאי רובי חברי בית" ר נתגייסו מקרב השדרות הדלות בעם , מקרב הפועלים ומחוסרי העבודה , ומקרב בניהם של אלה . הללו לא האמינו כסוציאליסט בתורת מרפא לטראגדיה היהודית הלאומית , וא פילו היו בהם שהאמינו בסוציאליסם כמרפא לעולם , כולם כולם ראו בו מיכשול לשאיפה היהודית קודם לגמר בעיינה של המדינה היהודית . בשניים שלושת הדורות של התמורות הלאומיות הגדולות שימש הסוציאליסט גורם מדרבן ומפרה בתנועות לאומיות שונות , ואילו ביחס לתנועה הלאומית היהודית נתגלה כאוייב גדול . החזית הסוציאליסטית , ובייחוד הקומוניסטית , נתגלתה בארץ ישראל כחזית החותרת תחת אש יות החזון הציוני ההרצלאי , ואפילו היתה עצם פעולתו של הפועל הסוציאליסטן בארץ ישראל בביניין , בהתיישבות , פעולה חיובית ברוכה , הרי האידיאולוגיה הבינלאומית של אירגונו קירבה אותו לזלזל בממלכתיות עברית , בעצמאות יהו דית , בסולידאריות יהודית , מצד אחד ; ומצד שני , דחפה אותו להתרפסות למישטרים זרים ואף מתנכרים , להעדפת ריבונות סוציאליסטית על לאומית , להשקפות על 'אירגון משותף' ( במקביל למילחמה למען העבודה העברית — כפי שהת בטאה לאחר מכן במישמרות ...
אל הספר