כמזדהה עם בית"ר כך החלה התעניינותו של ז'בוטינסקי בעבודתה של בית"ר להיות הדוקה יותר ויותר . בית"ר גדלה וקיבלה ממדים של ממש , וממילא הפכה גורם אף בפעולה המדינית . נתרבו צורכי המיפלגה וגבר עמם הצורך בבית '' ר חזקה , אחידה , עולמית . ז'בוטינסקי במסעותיו על פני אירופה בא במגעים קרובים עם קנני בית"ר , ונדרש 'לגזור את עצמו לגזרים ' . קבלות פנים המוניות ערכו לו חברי בית"ר - ועמם קהל רב מאורגן ולא מאורגן - בבתי הנתיבות , קבלות מכבידות מאוד , ומייד אף נדרש לקבלות פנים נוספות בבתי הכנסת , באולמות מרכזיים או במועדונים , ואפילו בבתיהם של נכבדי העדה והתנועה . את סדר יומו ביקשו לקבוע מראש , ללא נטילת רשות , שהרי קשה לקבלה , וקשה אף להשיג את ז ' בוטינסקי בנדודיו . נטרד ממקום למקום , ומהרצאה להרצאה , נחלש ז'בוטינסקי בגופו , ובייחוד נפגע במיתרי הקול . גזר על עצמו להימנע מדיבור יתר , אלא שאנוס היה - ללא התחשבות - להיות אורח ראשי בכל ה'אימפריסות' המרובות לכבודו , ולהיות נואם ראשי של הרצאות , שלא היו בתוכניתו , שלא יכול , ואף לא רשאי - לפי הסכם עם האימפריסאריו שפאן , שהבטיח לו מינימום של פרנסה - להרצותן ....
אל הספר