עם תחילת השנה השלישית המאמץ הגדול בקשר לקיומה של החווה והמ תת הגדול בקשר לשאלת 'ההגשמה העצמית' ועלייתם של החברים לארץ ישראל עשו את שלהם להחליש את שיגרת העבודה הסדירה בקן ריגה . לאחר 'יום היובל' השני נשתררה מידה לא מועטת של אי שביעות רצון ב'וועד הראשים . ' פרופס הנשיא אמר : 'העבודה אינה נמלאת כראוי . אם המצב לא ישתנה — לא אוכל לעבוד הלאה' . ( 1926 . 1 . 4 ) שאטנשטיין המורה לעברית 'איננו חפץ להמשיך את השיעורים בכיתה הראשונה , כי החברים אינם באים לשיעורים , ' רשלנות בעבודה בכלל , כגון בעד הקק '' ל , והמצב בחווה בכי רע , הגרוע מכל : "' ועד הראשים '' איננו יותר בר סמכא אצל החברים . ' לראשונה נתגלו תוצאותיה של השיטה הדימו קראטית היתירה , שהניחה לכול חבר וחבר לדון בכול בעייה ובעייה , ללא סייג , בין בענייני הלכה ובין בענייני מעשה . המצב נשא בחובו סכנה לעצם קיומה של בית '' ר , וראפאפורט הציע להכריז בגוף הדימוקראטי עד ללא שיור - על 'מצב יוצא מן הכלל , ' כלומר על מצב של חירום , לפי נוהל פחות דימוקראטי . הסכנה היתה גדולה במיוחד , משום ששתי הקבוצות העיקריות , 'תל חי' ו'בית
אל הספר