ממעיין השירה העברית בית"ר לא פתחה את דרכה באידיאולוגיה חדשה , וחידושה הגדול לא היה בעקרונות ובמצעים — עניין למיפלגה מדינית — אלא בייחוד ברוח החדשה שנשאה בכנפיה בשביל הנוער העברי . היתה זו רוח של סער נעורים , אמונה בעתיד העם , אהבת העם , ונכונות להקריב קורבנות למען תקומת מדינתו . בית"ר הביאה אקלים חדש אל המחנה הציוני , שמשום קיפאונו ראה את בית"ר לא אחת כרוח פרצים , אם לא גרוע מזה . לאקלים האמונה והביטחון באה בית"ר מכוחה של ההיסטוריה הישראלית , מכוחה של צרת היהודים הדוחפת להעפלה חדשה , מכוחה של תרבות ישראל המשוועת להמשך מלא , מכוחה של הסיפרות העברית הישנה והחדשה , בנוסף להשפעתם של לקח השתחררותם של עמים ושל פרקי ההיסטוריה והסיפרות של העמים השואפים לתחייתם וזוכים לה - כעמי הבאלקאן , כעם פולין עם הביניים בין הגדולים כעמי הבאלטיקום הקטנים . אחימאיר ביקש פעמים אחדות להזכיר את המעיין הסיפרותי ממנו שאבו הבית"רים את רוחם ( ודבריו מובאים במקומם , ( ובכלל המורשת הרוחנית של בית"ר מנה אף את יל"ג וברדי צ'בסקי , המרדנים , ואף את נורדאו , איש המשא
אל הספר