אקטיביסם ציוני ונוער אקטיביסטי

אקטיביסם ציוני ונוער אקטיביסטי לא לאורך ימים יכול ז'בוטינסקי להיות כעומד מן הצד למערכות הציוניות . המוני עם , ויתר על האחרים — ציוני רוסיה במדינות הספר , שנשתיי כו על רוסיה עד לסוף מילחמת העולם הראשונה , וציוני רוסיה שהיגרו לארצות אלו ולארצות אחרות באירופה , שמרו לו יחס של הערצה ואהבה . תחושת הרבים היתה , שלא ייתכן שז'בוטינסקי הרענן בשנות n-pnyn שלו לא יוסיף לעמוד בשער כדבר ציוני ראשון במעלה ולא יתגלה בהסברת השקפותיו על המצב הכללי ועל הדרכים לשינויו . ממילא הביאו הללו את ההכרעה בחייו של ז'בוטינסקי לצד הפעילות , משנתבע להיות לא רק נאה דורש . הוא ראה עצמו חייב לקיים , ואף נענה . ז'בוטינסקי יצא בודד מן ההנהלה הציונית . המנהיגים הרשמיים לא נהו אחריו , וברובם אף התנגדו לו . אף פרנסי הציונות בארצות השונות נוטים היו לאחוז בשיגרה , וכיוון שראו עיקר פעולתם בעבודה הציונית 'המעשית ' , שהיא העבודה למען הקרנות הציוניות והשקל , וארץ ישראל היתה להם עדיין רק בבחינת אידיאל — ורחוק למדי — לא נתפנה לבם למחשבה מדינית . רק מעטים נתעוררו לעמוד לצד ז'בוטינסקי בכול התנאים , אפילו כשהוא רואה את עצמו מחוץ להס...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל