עם דגל הגדודים העבריים בימים הארוכים והכבדים של חבלי אחר מיל חמת העולם הראשונה , בימים של תהייה ומבוכה על עתידה של הצהרת באלפור ועל גורלו של הביית הלאומי , משנתפרקו התקוות הגדולות שליוו את תקומת הגדודים העבריים , הגדוד הראשון ליהודה מימי בר כוכבא , — הישגו ההיסטורי הקובע של זאב ז'בוטינסקי , נתחייבה לידתו של הרעיון על ימים אחרים שיבואו , על ימי גדודים חדשים , גדודי צבא וגדודי נוער , שיהיו שולטים בארץ שילטון מלא ומבטיחים ביטחון מלא את שיבת הבנים לגבולם בארץ אבות . רק רעיון הגדודים העבריים עשוי היה להמחיש את הממש הממלכתי שברעיון הציונות , את השינוי הקוטבי מן גולה לגאולה , ואת עתיד ביניינה והתפתחותה של המדינה העברית . ברעיון זה דבק ז'בוטינסקי , וללא כל שמץ של טעם לוואי מיליטאריסטי אידיאי . אותו מיליטאריסם מעשי , שלא היה מוכן מעולם לטשטשו ולהכתישו , היה מלכתחילה ובדיעבד , ועד היום , בבחינת הכרח לא יגונה . פירוקם של הגדודים העבריים היה בו כדי ראייה חותכת וברורה לגבי מגמתה של מדיניותה של ממשלת המאנדאט , ובו - יותר מבדברים קשים אחרים במציאות של הארץ - נזדככה התפכחותו של ז'בוטינסקי מן האש...
אל הספר