השלום עתה מייבבת אצלנו בציונות , בצורה מרעישה מאוד , מקהלת רודפי שלוס , השואפים להשיג ( על ידי הטפה ליהודים בלבד ) השלמה עם הערבים . קשה להיפטר מרגש בחילה : למחרת , לאחר שחיטה כה שפלה ומאוסה — הבה נתוודה בחטאינו ונבקש , שלא בכינו להבא . אפילו אני , עם כל זלזולי האורגאני בחלקו הניכר של ההרכב הבכיר והזוטר בציונות של ימינו , לא ציפיתי להתרפסות תהומית כזאת . אף על פי כן , יש לדחות את רגש התיעוב ועוד פעם להתבונן היטב בעניין זה לגופו של דבר . שלום עם הערבים , כמובן , דרוש ו אין צורך לגמרי בהטפה בנושא זד . לפני היהודים . אנו כולנו , מאה אחוז , רוצים בשלום . וזה עידן ועידנים היה יכול להיות שלום ( שלום אמיתי , כלומר , בנוי לא על "אהבה , " שאינה יכולה להיות , אלא על גורמים אובייקטיוויים , ( אילו נהגה ממשלת ארץ ישראל באופן אחר . אילו ראו הערבים , שאנגליה גמרה אומר , בצורה נחרצת , לעודד עלייה יהודית ולא תסבול שום אלימות ; אילו ראו זאת למעשה , על פי סימנים משכנעים של כל שיגרת הביצוע הממשלתית , אז גם היה בא השלום , וזה מכבר . הערבים הם עם נבון למדי , כדי שלא יחלמו על הבקעת קיר ברזל בידיים ריקות , א...
אל הספר