אוייב הפועלים מתוך אי רצון רב כותב אני את הרשימה הזאת , ושתי סיבות לדבר . הראשונה ו יהא זה גילוי דעת אישי , הנוגע רק לי , לא למפלגה , ולא לעיתון ; אצטרך להשתמש בגוף ראשון יותר משהייתי רוצה בכך . השנייה 1 יהיה לי מאוד לא נעים אם יראו בשורות אלה ניסיון לבירור דברים עם מנהיגי הפועלים בארץ ישראל . עם רובם אין לי לשון משותפת , כי אין לי פנקס המחאות . למקרה שיקרא את המאמר הזה אדם מן החוץ , מן הראוי להוסיף , כי יושרם האישי של המנהיגים הללו הוא מעל לכל צל של חשד ; פנקס ההמחאות דרוש להם לא בשביל עצמם , אלא בשביל "תרהוטת" מפלגתם , בשביל אותם חפצי הבית של מנגנון ההסתדרות המנופח למכביר , העלול להתמוטט , אם לא ירפדוהו מדי שבוע בהמחאות חדשות . דרך מתרפסת זו לסחיטת כספים לחיזוק המנגנון ראויה בהחלט לשבח י מבחינה מוסרית — האנשים האלה הם צדיקים גמורים , סופם להגיע לגן עדן , ועל זכותם לשבת בגן עדן אין אני מערער . אולם לשוחח אתם על עקרונות , בשעה שהם מביטים בגלוי ובלא ניד עפעף אך ורק בידיך — אינני מוכן . לבוא בדברים אפשר רק עם אותם ההמונים , שמנהיגים אלה השקיעו בביצה , נוער עברי ישר — מקומו לא יכירנו ...
אל הספר