בהקשר זה ניתן להבחין בשלוש צורות אופייניות של תקשורת : תקשורת חד כיוונית ; תקשורת דו כיוונית ; תקשורת מעורבת . בתקשורת חד כ > וונ » ת , ייזום המסר , ההצפנה והמשלוח נעשים על ידי צד אחד , ואינם מחייבים בהכרח תשובה של הצד האחר . כך , לדוגמה , מתן מידע לצד האחר אינו מחייב אותו להשיב , אם כי מחייב אותו להבין . בתקשורת דו כיוונית יש פעילות גומלין בין הצדדים : צד אחד יוזם , מצפין ושולח את המסר , והצד האחר מפענח , מבין ועונה על המסר באותה דרך עצמה - יוזם תשובה , מצפין ושולח . כל צד שולח את המסר בהתאם לסדר הזמנים - לאחר שקיבל ופענח את המסר של הצד האחר . כך , לדוגמה , שאלה של צד למשא ומתן מחייבת בדרך כלל את הצד האחר להשיב . בתקשורת מעורבת , הצדדים יוזמים , מצפינים , שולחים ומפענחים מסרים בעת ובעונה אחת . אין הם ממתינים למסר של הצד האחר על מנת להגיב , והמסרים מצטלבים אלה באלה . אין כאן סדר זמנים ואין סדר של קבלה-תגובה . אחד הצדדים יכול להתייחס לנושא מסוים מבלי להתחשב במסריו של הצד האחר . מכאן שכל תהליך תקשורת , ואפילו הפשוט ביותר , הינו תהליך מורכב . יש צורות שונות של תקשורת ויש שלבים שונים , ובכ...
אל הספר