ליחסי התימנים והספרדים בירושלים בשנת תרס"ח

ליחסי התימנים והספרדים בירושלים בשנת תרס"ח יהודה רצהבי תרס"ח היתה שנה מכרעת בתולדות הקהילה התימנית בירושלים . זו נפרדה העדה מן הכולל הספרדי , לאחר שהיתה כפופה לו משך עשרים ושש מאז ראשית עליית יהודי תימן לירושלים בשנת תרמ"ב . מחמת עוניים ודלות שבגולה , לא יכלו לשאת בכוחות עצמם בנטל המסים לממשלה , ולפיכך מהם לכונן לעצמם כולל נפרד , כשאר קהילות . הכוללים של האשכנזים ושל ניסו למשכם אליהם , כדי להגביר את כוחם שלהם באמצעותם . בהתמודדות סביבם הוכרעה הכף לצד הספרדים , גם משום הקירבה בין שתי העדות — בלשון הדיבור הערבי , בנוסח התפילה הספרדי ( שאמי ) שנתקבל ברוב תימן , ובהליכות החיים — וגם משום מעמדו הרם של הכולל הספרדי ביישוב שלוש שנים ראשונות התנהלו העניינים כשורה , הן פחות הן יותר , הודות הנבונה של משה בנבנישתי , פקיד הוועד הספרדי , שנהג עמהם בחמלה . אולם לאחר מותו , בי"ז טבת תרמ"ה , בטלו התמיכות בזו אחר זו , ולא נותרו זולתי חלוקת מצה לפסח וקיצבה מצומצמת לשמונה עשר תלמידי חכמים . בשל תבשו היחסים בין שני הצדדים , ומשנה לשנה הלכו והחריפו . באייר תרנ"א ראשי העדה ב"מגילת תאניה" י פרשת סבלותיהם מיד...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי