מדיניות ירושלים של ארצות הברית ב 1948-1947 קאופמן העצמאות היתה ירושלים אחד המוקדים העיקריים של . הן לפני כינון המדינה והן אחרי ה 15 במאי , היתה הגנתה גורלית לישראל , וזאתלמרותשבהחלטתעצרתהאו"םמן ה 29 בנובמבר 1947 נאמר שירושלים תיהפך Corpus Separatum תח ת ממשל בינלאומי , תנוהל על ידי האומות המאוחדות , ולא חלק ממדינת ישראל המתוכננת . ' למדיניות ארצות הברית בשאלת ירושלים בשנים 1948-1947 היה משקל רב על גורל העיר היתה רבה . כמעצמה החזקה בעולם וכבעלת מעמד בכיר המאוחדות , אף בין המעצמות , היתה עמדתה עשויה להיות בעלת משמעות לגבי גורלה הפיזי והמדיני של העיר . מדיניות זו היתה חלק בלתי נפרד הארץ ישראלית של ארצות הברית והיא הושפעה מהשינויים שחלו שנקטה בנושא זה . השינויים היו לא מעטים . ארצות הברית , אשר בספטמבר תמכה בדו"ח הרוב של אונסקופ וב 29 בנובמבר הצביעה בעד תכנית חלוקת , קבעה בפברואר , 1948 שאין למועצת הביטחון סמכות לבצע את על ידי הפעלת כוח חיצוני . במארס 1948 נסוגה ארצות הברית מתכנית והציעה משטר נאמנות זמני לארץ ישראל כולה , ואילו ב 14 במאי העניק טרומן הכרה דה פאקטו לממשלה הזמנית של ישרא...
אל הספר