אמונותיהם של המתורגמנים וקהלם רימון כשר

אמונותיהם של המתורגמנים וקהלם רימון כשר המבקש לעמוד על חיי הרוח של עם ישראל בשלהי העת העתיקה עומד לפני מגוון רחב של עדויות , מהן חזותיות ( כגון ממצאים ארכאולוגיים , ממצאים אמנותיים ) מהן מילוליות טקסטואליות . עם הממצאים הטקסטואליים נמנים יצירותיהם של המתורגמנים הארמיים — התרגומים הארמיים למקרא וחלק מן הפיוטים הכתובים ארמית — ובאמצעותן של יצירות אלו ניתן להציץ לתוך עולמו של בית הכנסת בארץ ישראל . במאמר זה אנו מבקשים לעמוד על בעיות מתודולוגיות בעצם השימוש שיש ביצירות אלו ככלי להכרת האידאולוגיה בבית הכנסת , להצביע על הרבגוניות שביצירות עצמן ומשמעותה , להעלות את האפשרות להבנת חלק מן הטקסטים על רקע של מפגש עם העולם הנוצרי והפולמוס עמו , תוך עיון במספר מצומצם של טקסטים כהדגמה . אין בכוונתנו לסקור במאמר זה את הממצאים כולם , שכן סקירה כזו דורשת כתיבתה של מונוגרפיה רחבה . עם זאת ברצוננו להעיר , כי חקר התרגומים המודרני הקדיש לא מעט מאמץ לבירורן של סוגיות רעיוניות העולות מתוך התרגומים , אם מתוך בירור עולמם של התרגומים כשלעצמם , אם מתוך השוואתם לכתבים הנוצריים הקדומים , או אף מתוך הקבלתם לאמונותיה...  אל הספר