מדרש ההלכה ותיקון חוקתי: ניתוח השוואתי נעם זהר

מדרש ההלכה ותיקון חוקתי : ניתוח השוואתי נעםזהר ו . חוק של התגלות מול חוקה אגושית בבתי כנסת רבים מסתיימת התפילה בליל שבת בפזמון הנאה "יגדל , " בו סודרו בחרוזים שלושה עשר עיקרי האמונה שמנה הרמב"ם . אחד החרוזים קובע : "לא יחליף האל ולא ימיר דתו / לעולמים לזולתו " . בחיבורו ההלכתי הגדול , משנה תורה , הדגיש הרמב"ם כי מצוות התורה עומדת לעולם ולעולמי עולמים , אין לה שינוי ולא גרעון ולא תוספת ... שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם , וכן הוא אומר , "חוקת עולם לדורותיכם ... " ולא איש אל ויכזב . ( ספר המדע , הלכות יסודי התורה , ט , א ( . המילים האחרונות מטעימות את הזיקה שבין נצחיות התורה לבין טיבה כחוקה אלוהית ; בניגוד לאדם , אין האל עלול לחזור בו מדבריו . החוק האלוהי הוא נצחי ובלתי משתנה . נראה נכון לומר שהרמב"ם מביע כאן השקפה רווחת ביהדות הקלטית . בעת החדשה קם זרם ביהדות שגזר מהשקפה זאת על נצחיות התורה אידיאולוגיה של אי שינוי בהלכה , שהתלבשה בסיסמה "החדש אסור מן התורה . " כביטוייה הקיצוניים הוחלה אידיאולוגיה זאת על כל פרטי ההלכה והמנהג , תוך טשטוש מכוון של ההבחנה בין 1 דאורייתא לבין דרבנן...  אל הספר
רמות