היהודים בהיסטוריוגראפיה הרומית בימי אוגוסטוס ההגבה על היהדות כעל תופעה דתית לאומית , והיחס ליהודים בספרות הלאטינית הפאגאנית לדורותיה לא היו בשום פנים שווים ודוד משמעיים . בצידו של יחס שלילי ברור נתקלים אנו פה ושם גם בהערכה חיובית . התגובה השלילית היא על פי רוב ביטוי להתנגדות העמוקה של שכבות נכבדות בחברה הרומית הגבוהה לחדירתם של הפולחנות והדתות של המזרח בכלל . למעשה , רק לעתים רחוקות ביותר נוכל להצביע על סופר לאטיני , שראה בעין יפה את התפשטותן של דתות המזרח בכללן , ואשר התייחס בהערצה לעמי המזרח , ואילו כלפי האודים גילה יחס של זלזול . בדרך כלל יש לציין כי האיבה ליהודים בספרות הרומית הגיעה לגילוייה החריפים ביותר רק בסופו של השלטון של השושלת היוליו קלודית , בימי השושלת הפלאווית ובזמן מלכותם של טרינוס ואדרינוס , — כלומר בעידן השיא של תנועת ההתגיירות וההתנגשויות הצבאיות הגורליות שבין האומה היהודית והקיסרות הרומית . ולפי שבתקופה זו חיו ויצרו כמה מן המאורות העיקריים של הספרות הלאטינית , מאלה שהפכו לגורמים בעלי השפעה בהתפתחותה של התרבות האירופית ( סנקה , טאקיטוס , יובנליס , ( הרי שלסםרות הלאטינ...
אל הספר