הקנאים והסיקריקים : ענפים של תנועת חרות לאומית נראה לי כי הגזימו במקצת בהערות החשובות שהושמעו כאן , בערכם של כמה מאמרים שהתפרסמו לאחרונה . אכן , לעולם זו דרכם של חוקרים והיסטוריונים להצהיר , כשהם מתחילים לעסוק בנושא , שהם צמודים למקורות , ואילו אחרים יצרו היפותיזות דמיוניות . למעשה ההפרדה הזו בין סיקריים לקנאים , היא הפרדה שהיתה ברורה במידה מסויימת גם להיסטוריונים הגדולים שעסקו בנושא במאה התשע עשרה . גם גרץ כבר הרגיש בהבדל . בעיני גרץ , הסיקריות היא תופעה מנוונת של הקנאות . התעוררו כמה בעיות מעניינות . הסיכום היחידי של יוספוס על התנועות של תנועת החרות היהודית הוא כאמור , בספר השביעי של מלחמת היהודים , כשהוא דן במצור על מצדה , ואז הוא נותן לנו סקירה על ארבעת הזרמים הגדולים : הסיקריים , אנשי יוחנן מגוש חלב , אנשי שמעון בר-גיורא והקנאים , ובפירוש הוא מפריד ביניהם . באותו סימום עצמו בספר השביעי , הוא אומר שהסיקריים בעצם הם ממשיכיו של אנשי יהודה הגולני . ישנה פליאה נוספת , והיא — הנה במצדה נופלים הסיקריים . הסיקריים הרי בורחים למצדה , שם הם נהרגים , מתאבדים ונופלים . והנה , וקודם לכל , הסי...
אל הספר