מעמד הפרובינקיה יודיאה ונציביה בימי הקיסרות הרומית היוליו־קלאודית

מעמד הפרובינקיה יודיאה ונציביה בימי הקיסרות הרומית היוליו קלאודית למשטר הרומי to 7 p > - /* 7 x 7 לפני סיפוחה המלא לקיסרות הרומית היו שלבים שונים . שלטון בניו של הורדוס היה השלב האחרון לפני כינונה של הפרובינקיה הרומית יודיאה . סילוקו של ארכילאוס מכהונתו כאתנארך של יהודה , שומרון ואדום ( שנת 6 לסה"נ ) פתח פרק חדש ביחסים בין ארץ ישראל היהודית לקיסרות הרומית . נוצרו מסגרות שלטון חדשות , שקבעו את מצבה המדיני של מרבית האוכלוסייה היהודית עד המרד הגדול והביאו להכללתה בתחומה של פרובינקיה רומית , שבראשה עמד נציב רומי ממעמד הפרשים . רק במשך שנים מועטות חלה הפסקה ברציפותו של המשטר הזה , עת נתאחדה א - ^ ישדאל כולה תחת שלטונו של אגריפס הראשון . ברם , עד לשנת 39 לסה"נ סרו הריכוזים היהודיים הגדולים שבגליל ובעבר הירדן המזרחי ( חבל הפיריאה ) למרותו של הטיטרארך הורדוס אנטיפס . בתקופה זו , הידועה כתקופת הנציבים הראשונים , שניים מן המרכיבים העיקריים של האוכלוסייה היהודית / 7 x 7 לא היו אפוא בתחום שלטונה הישיר של רומא . של אחדותה המינהלית א - ^ ישראל היהודית , שנתחדשה בימי אגריפס , נמשכה גם זמן מה לאחר מות...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי. המכון לחקר תולדות ארץ-ישראל ויישובה