יהודה ושכנותיה בימי אלכסנדר ינאי גורלה של סוריה הגדולה בכלל , ושל ארץ ישראל בפרט . נקבע במרוצת הדורות על ידי העובדה , כי שתיהן נמצאו בתחום ההשפעה של מעצמות זרות , אשר צילן המדיני מנע מהן לקיים עצמאות כלשהי לאורך ימים . שתי תקופות בלבד יצאו מכלל זה בעת העתיקה . האחת נמשכה זמן רב באופן יחסי — כארבע מאות שנה 800-1200 ) לפנה"ס ) לאחר ירידתה של הממלכה החדשה במצרים , לפני שממלכת אשור נעשתה חוקה דיה כדי להרחיב את מרותה על סוריה ואח ישראל . בעידן זה הופיעה ממלכת דוד ושלמה , אשר הגיעה למעמד מדיני , שלעולם לא נשנה . באותה התקופה הגיעה אף ממלכת ארם , אשר מרכוה היה בדמשק , לשיאה , אחרי שהשתחררה משלטון ישראל . ברם , לא דוד אף לא שלמה , ועוד פחות מהם המלכים שבאו אחריהם , ואף לא מלכי ארם דמשק , הצליחו לגבש את אזורי סוריה וארץ ישראל ליחידה מדינית יציבה לאורך ימים . השניה מבין שעות הכושר הנדירות האלה בתולדות ישראל הופיעה אחרי תקופה של 600 שנה לערך . כפי שסיכם בדייקנות ההיסטוריון הגדול טקיטוס , אירע הדבר כאשר "כוחה של מקרון ( כלומר הממלכה הסלוקית ) כבר תש , הפרתים טרם הגיעו לשלטון והרומאים היו * הערת...
אל הספר