החיבור ההדוק בין מרכיבי בית הספר ושאלת שינויו כפי שצוין קודם , חמשת המרכיבים ברמת הכיתה שנמנו לעיל - התנהגותם ותפקודם של המורים , התנהגותם ותפקודם של התלמידים , אופיין של המשימות הלימודיות ואופן הערכתן , ארגון החלל הפיזי של הכיתה וטיב התקשורת המתנהלת בה - מהווים גורמים יציבים שהמורים נשענים עליהם בעיתות של חוסר יציבות בבית הספר . אם חלק מגורמי היציבות מבחינת המורים הם ההתנהגויות המקצועיות שלהם בבית הספר , אשר מותאמות למבנהו הפיזי והארגוני , אזי ברור מדוע כה קשה לשנותן כמכלול . שינוי ההתנהגות המקצועית , כפי שהיא מתבטאת בחמשת המרכיבים הללו , כמוהו כמשיכת השטיח של היציבות הבסיסית מתחת לרגליהם של המורים וההנהלה , ולכן יש גילויים כה רבים של התנגדות לשינוי כזה by . ( Gitlin & Margonis , 1995 ) בסיס הבנה זו ניתן אולי להסביר , ולו באופן חלקי , מדוע נחוץ לשינוי זמן ממושך הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב , ומדוע דרושה תמיכה אינטנסיבית רבה יותר מכפי שנהוג לתכנן . נראה לכן ששאלת הזמן הדרוש לשינוי חמשת המרכיבים של הכיתה עלולה להיות גורם מכשיל במעבר מכיתה מסורתית לחדשנית , ועוד הרבה יותר מכך במעבר מבית ס...
אל הספר