אבחון הפרעות קשב והיפראקטיביות

אבחון הפרעות קשב והיפראקטיביות הפרעות קשב הן אחר הגורמים המרכזיים הפועלים בתחום ליקויי הלמידה . הגישה ההתנהגותית המאפיינת את המדריך הפסיכיאטרי האמריקני ( DSM-II 1 ) אינה מבחינה בין ליקויי קשב ראשוניים למשניים , אלא מתייחסת לתופעות החיצוניות של הסינדרום בלבד . לצרכים מעשיים יש לזכור , כי כל אחד מחמשת האפיונים ההתנהגותיים המצביעים על הפרעת קשב , לפי המדריך הנ"ל , עשוי לבוא לביטוי כתופעה משנית , על רקע מצב נפשי הנובע מגורמים שונים , כגון כישלון לימודי , קונפליקט במערכת המשפחתית , בעיות בתחום החברתי ועוד . מאידך גיסא , אין ספק שסימנים אלה עשויים לבטא הפרעה ראשונית , נוירולוגית . במקרים רבים אין ההבחנה קלה . יישומו של עקרון ההערכה המצבית עשוי להוביל להבחנה נכונה , שכן השתנותו של תופעות אלה , בהתאם לסיטואציות שבהן הן מופיעות . היא אחת האינדיקציות הברורות ביותר לקביעה ברבר ראשוניות התופעה או משניותה . ככל שהפרעת הקשב באה לביטוי במגוון רחב יותר של מצבים , כן גדולה יותר הסבירות ברבר ראשוניות התופעה , בעוד שהופעתם של הקשיים במצב מוגדר מאוד , מבלי שהן מופיעות במצבים אחרים , מגדילה את הסבירות ברבר...  אל הספר