שער רביעי : הייעוץ בבית הספר - כיוונים להתמקצעות ולהתמחות כברת דרך ארוכה עשה הייעוץ החינוכי בישראל במסעו המייגע ממעמד של "עיסוק" למעמד של "פרופסיה" ( ארהרד ודשבסקי , . ( 1999 לפרופסיות , לעומת עיסוקים , יש בין היתר אמת מידה ברורה ומוסכמת לגבי רמת ההשכלה וההכשרה הנדרשת . ( Burrage & Trosendhai , 1990 ) על פי אמת מידה זו , התהליך שהייעוץ עובר הינו בבירור תהליך של התמקצעות . בשנות השישים נעשתה הכשרת היועצים בקורסים דו שנתיים , שבהם השתתפו מורים ותיקים . מתחילת שנות השבעים כבר הוצעו בחמש האוניברסיטות לימודי ייעוץ חינוכי ברמת תואר ראשון ותואר שני . כך , עד היום מועסקים בייעוץ בבית הספר הן בעלי תואר ראשון בייעוץ , הן בעלי תואר שני בייעוץ והן עובדים שאין להם כלל תואר אקדמי בייעוץ ( מורים בעלי תעודת הסמכה מקצועית או בעלי תואר אקדמי במקצועות סיוע כעבודה סוציאלית , פסיכולוגיה , ריפוי בעיסוק וכדומה . ( ברם , פריצה משמעותית במעמד הפרופסיונלי של הייעוץ נעשתה כאשר הוכרז ( חוזר מנכ"ל ס"א , 1 / א באלול התש"ס 1 , בספטמבר ( 2000 כי לאחר תקופת מעבר שתסתיים בתום שנת הלימודים התשס"ד יידרש לפחות תואר שני ...
אל הספר