דרישה להנמקה והפקת כללים הדגש על התהליכים מתבטא בדרישה להנמקה ולהוכחה , הן של תשובות נכונות והן של תשובות שגויות , שכן שגיאות הן מקור יעיל ביותר למידע על תהליכים . כדי להגיע לתהליך יש לתחקר את הלומד על הדרך בה הגיע לתשובה ומדוע שגה . יש לעשות זאת בנימה ידידותית ובאווירה של פתיחות . מאחר שהמורים דורשים הנמקות גם לתשובות נכונות , הילדים מתרגלים שדרישת הנמקה אין פירושה כי התשובה שגויה . על המורה לצאת לדיאלוג על ניתוח השגיאה מתוך הנחה כי ייתכן מאוד ששגיאתו של התלמיד נובעת מתוך הוראה לקויה . כך , למשל , המורה נותן הוראות מדויקות כיצד להגיש לו את החיבור ( ראשי פרקים ותת ראשי פרקים . ( התלמיד מגיש לו חיבור ללא ראשי פרקים . לפני שהמורה מתחיל בדיון על ניתוח השגיאה , חשוב שיניח כי ייתכן מאוד שהדרך בה נתן את ההוראות הייתה שגויה ומקור הבעיה הוא בו . בהעדר עמדה בסיסית כזו , יהפוך "ניתוח התהליך שהוביל לשגיאה" למסכת של האשמות הדדיות . ההנמקות לתהליכים יכולות להצטבר לכדי כללים מנומקים ( בדרך של אינדוקציה < ביחס לתהליכים המתאימים לכל הכיתה , וביחס לאלה המתאימים רק לתלמידים מסוימים . להלן דוגמא לשרשרת ה...
אל הספר