יחס מעגלי בין רכיבי ההנעה לבין הצלחה וכישלון

החברתית ניתן לומר כי "סכמות עצמי" חיוביות מניעות למאמץ שסופו הצלחה , בעוד ש"סכמות עצמי" שליליות מונעות השקעת מאמץ , מה שהופך את הכישלון לבלתי נמנע . יחס מעגלי בין רכיבי ההנעה לבין הצלחה וכישלון העמדות השונות על העצמי כמו גם ההנעה הפנימית חיצונית , המאמץ והריכוז משולים לענפים באותו עץ הניזונים כולם מגזע משותף - תיאוריית הייחוס - והשפעותיהם מצטלבות ומשותפות . ( Stipek , 1993 ) תלמידים מפתחים לעצמם "תיאוריות על האינטליגנציה של עצמם" הבאות לשמר את ערך העצמי . הם רוכשים ידע ואסטרטגיות של התמודדות המעוצבות על ידי העמדות על העצמי ( תחושת מסוגלות , ערך עצמי ומוקד שליטה . ( כך , למשל , ילד המופנה להקבצה נמוכה או לכיתה טיפולית חייב להתמודד עם העמדות שלו על העצמי . בהדרגה הוא הופך למאבחן מומחה של עצמו ואומר "אני טיפש , " "אינני טוב בלימודים" או "אין לי זיכרון . " מסקנות אלה מובילות את התלמיד לפסיביות , לחוסר התמודדות או להתנגדות המתבטאות בבעיות משמעת . מוטיבציה היא סימפטום ולא הגורם לבעיות , ולכן אין להמתין עד שמוטיבציה תתרחש אלא יש לפעול כדי להביא אותה לכוון את הלומד לקראת המטרות שהמורה הציב . א...  אל הספר
רמות