ג. דרכי התגובה לשינוי

המעבירה את המסורת . התנתקות המסורת מהמקומיות אינה מבטלת את המסורת , אלא מביאה אותה למחוזות אחרים , לא מקומיים . נראה לי שהבחנותיו של תומפסון יכולות לשפוך אור על דרכו של הרב עובדיה יוסף בהתמודדותו עם "דור החופש והדרור . " הרב יוסף מזהה את השינוי שחל בעולם היהודי המודרני , ועם זאת , רואה הרב יוסף כי על פי רוב אין היהודי המודרני "אדם חדש , " וזהותו עדיין נסמכת על המסורת . אמנם בתחום הנורמטיבי חלו שינויים גדולים , ודתיותו של אדם היא עניין של בחירה ולא של הכרח , ואף על פי כן , סובר הרב יוסף כי באמצעים מתאימים אפשר להכיל קבוצה גדולה זו של יהודים ולאפשר להם להשתייך לקולקטיב בעל הזהות היהורית דתית . בכך שונה הרב יוסף במידה רבה מרבנים אחרים , בעיקר אשכנזים , אשר הפנימו ביתר עצמה את הדיכוטומיה בין מסורת למודרנה וראו את הנתק שבין העולם הדתי , השייך למסורת , ובין החילון , הבא בעקבות המודרנה , כבלתי ניתן לגישור . זהו עיקרה של התזה שאני מציג בפרק החמישי של ספר זה , פרק העוסק במדיניות ההכלה של הרב יוסף . אחד האמצעים החשובים בהתמודדות עם המודרניות הוא כינונה מחדש של הסמכות הרבנית שנחלשה וכבר אינה בנוי...  אל הספר