גישות להוראת של תורת היחסות הפרטית והצעות לשיפור הגישה ההיסטורית מאירמידב , יורם קירש מבוא הבנה של תורת היחסות הפרטית לעומקה דורשת ידע קודם במכניקה ובתיאוריה האלקטרומגנטית ויכולת מתמטית מסוימת . אולם , אם מסתפקים בהצגת הנחות היסוד של התורה ובדוגמאות קינמטיות ודינמיות פשוטות , אפשר ללמד את הנושא בהסתמך על ידע קודם מצומצם במכניקה , מעט מאוד מתמטיקה , ומבלי להזדקק לידע קודם בחשמל . זו בדרך כלל המסגרת שבה נלמדת תורת היחסות הפרטית בתיכון או בשנה ראשונה באוניברסיטה ( כחלק מקורס במכניקה . ( במשך שנים היה מקובל להתחיל את ההוראה של תורת היחסות הפרטית בתיאור של ניסוי מייכלסון מורלי ובניתוח המסקנות הנובעות ממנו . בשנים האחרונות נשמעו קולות נגד גישה זו , והוצעו שיטות חלופיות המבוססות על הצגת ניסויים מודרניים מתחום הפיסיקה של הגרעין והחלקיקים היסודיים . את שיטות ההוראה שהוצעו למסגרת זו אפשר לחלק לשלוש קבוצות עיקריות , שנכנה אותן , לצורך הדיון , הגישה ההיסטורית , הגישה הניסויית והגישה האקסיומטית . במאמר זה נדון ביתרונותיהן ובחסרונותיהן של הגישות השונות , ובשאלה מהי השיטה היעילה ביותר להצגת המכניקה...
אל הספר