אוטונומיה ובחירה מבוקרת בחינוך - המקרה הישראלי : מודל מערכתי של העצמתבתי - ספר וקהילותיהם פל ורהיימן , רונה שביט , רנה שפירא" התנאי ההכרחי לראייתו של אדם כאחראי למעשיו הוא העובדה שאדם זה היה יכול לבחור גם אחרת " . Daniel Dennet ( 1988 ) במקום הקדמה מאמר זה מסכם לגבינו כעשר שנים של חשיבה , פיתוח ויישום של מודל תיאורטי דואלי , שהאוטונומיה הבית ספרית במוקדו והבחירה המבוקרת משלימה אותו . גישתנו הראשונית ביקשה להחזיר את בית הספר למרכז העשייה החינוכית , ולהעניק לו , כארגון עצמאי , למורים ולמנהלים העובדים בו ולהורים השותפים בעשייה את החירות ואת המיומנות - ולמעשה , את האוטונומיה - להפעילו בדרך ההולמת ביותר את תרבותו שלו , דרך שתאפשר לו לענות על צורכי תלמידיו וקהילתו באורח היעיל והמקיף ביותר . עיסוקנו בפיתוחה של אוטונומיה בית ספרית עלה מתוך ההכרה בצורך לשפר את הקיים , ומתוך ההבנה שאוטונומיה בית ספרית היא תהליך מתמיד של שינוי , שהמוסד החינוכי מפעיל , תוך עיצוב עולמו , לשם השגת יעדיו ; ואשר לשם מימושו חייב להתרחש שינוי מקביל — ביזור סמכויות אל בתי הספר - במישור הארצי וברמה המקומית . בחירת בית הספ...
אל הספר