שער שני הפרדיגמה הפוסט־מודרנית: חזון פתוח

שער שני הפרדיגמה הפוסט מודרנית : חזון פתוח כפי שמציין איליה פריגוז'ין , בשדה התרמו דינמיקה מקובל להתייחס למערכות כאל מבודדות , סגורות או פתוחות . מערכות מבודדות או יציבות לחלוטין - היקום נתפס פעם כמערכת כזו - "אינן ממירות לא אנרגיה ולא חומר" . ( Prigogine , 1961 , p . 3 ) מערכות כאלה - שנתפסות כמערכות פתוחות - עשויות לנוע , כדוגמת היקום , אולם תנועתן היא מחזורית טהורה , במסגרת קבועה שאינה משתנה כשלעצמה . לטיפוס כזה של מערכת כיוונו סוקרטס בתפיסתו את הידע הממוחזר , אפלטון בתפיסת המציאות המצויה לעד בצורות [ אידאות ] ובבני אנוש הלוקחים בהן חלק במהלך חייהם , ואריסטו בתהליך צמיחת הבלוטים והיותם לעצי אלון , שבתורם מפרים את האדמה מחדש בבלוטים נוספים . מערכות סגורות , לעומת זאת , פיתוח של הפרדיגמה המודרניסטית , "ממירות אנרגיה אך לא חומר" . ( 1961 , p . 3 ) כך במנגנונים מכניים כמו גלגלי שיניים , גלגלות או גלגלי מים יש העברה וריכוז של אנרגיה , אך לא התפתחות ספונטנית של אנרגיה או טרנספורמציה כלשהי של חומר לאנרגיה . מכל מקום , בהעברה ובריכוז אלה , בדומה לרוח המתפיחה מפרש מתוח היטב או לכוח אנושי המו...  אל הספר