דיבור מועט מדי או דיבור מרובה מדי אם אתה נוטה לדיבור כמו המטופל או אף יותר ממנו , קיים חשש סביר שתחסום את היווצרות התקשורת ממנו אליך . קרוב לוודאי שתתנהג כבעל הסמכות , כאדם החשוב מבין השניים בריאיון , שלדבריו יש להאזין ביראת כבור ; וכך גם תיתפס אצל המטופל . אתה עלול להרצות לו במקום להידבר אתו , אתה עלול שלא להיות פתוח דיך למסגרת ההתייחסות הפנימית שלו , ולהכריח אותו להיות ער יתר על המידה לזו שלך . אם , לעומת זאת , מתברר לך כי אתה נוטל חלק קטן מאור בשיחה - כעשרה אחוזים או אף פחות - כדאי אולי שתבדוק מה קורה . האם קיימות הפסקות רבות ? שתיקות לא נוחות ? האם אתה ממעיט כל כך בדיבור מפני שאינך רוצה להפריע למטופל להתבטא , אך אף על פי כן יוצרת שתיקתך הפרעות תקשורת ? האם נוח לשניכם שאתה מדבר כל כך מעט , או שהאווירה נראית לכם בלתי טבעית ומתוחה ? אם מתברר לך כי העובדה שאתה מדבר כה מעט מסייעת למטופל להביע רגשות ומחשבות , ויחד עם זאת מאפשרת לך ללוותו , פירוש הדבר כי נוצר קשר טוב ביניכם . כמות הדיבורים היא רק אחר מקני המידה למוד בעזרתם את המתרחש בריאיון , ויש לראותה בהקשר הכללי של התהליך כולו .
אל הספר