הצורך לשאול והצורך לספר על עצמנו בהכירי בצורך הבסיסי שלנו לשאול ולהישאל , ברצוני לדון בפרק זה במכשיר העיקרי שאנו משתמשים בו למטרה זו - השאלה , ולהצביע על מגבלותיה ועל המלכודות הטמונות בה . מרבית האנשים חשים צורך לשאול ולהישאל , בין במסגרת טיפולית ובין מחוצה לה , בנסיבות חברתיות ומקצועיות כאחת . אנו שואלים כדי לבטא התעניינות ויחס ; כדי לספק את סקרנותנו ; כדי לאסוף מידע ; כדי להבהיר לזולת שאנו זוכרים מה אמר לנו . מאותן סיבות עצמן אנו גם מעוניינים להישאל , חשוב לנו להרגיש שאנו אהובים , שזוכרים אותנו , שמתייחסים אלינו ברצינות , שמחשיבים אותנו . כאלה ממש הן גם ציפיות המטופל בפגישה הטיפולית , ואולי אף גדולות יותר . בעקבות ניסיונות קודמים מצפה המטופל לשאלותינו . היענותנו לציפיותיו אלה מוכיחה לו כביכול שאכפת לנו , שאנו מתעניינים בו , שאנו יודעים את עבודתנו . מ . האם אתה מחכה שאגיד משהו ? האם אני אמור להתחיל ? תר . אני חושב שכן . איני יודע עדיין מה לשאול אותך , כי איני מכירך , ואיני יודע אפילו לשם מה באת . למה שלא תספר לי בפשטות ? למרבית המטופלים די כזה כדי להתחיל . אך יש כאלה המהססים גם כעת : ...
אל הספר