האתיקה של הרישום עתה , כשבידינו הרשימות שרשמנו לעצמנו במהלך הריאיון או סמוך ככל האפשר לסיומו , מה עלינו לעשות בהן ? הנורמות החברתיות שלנו מכתיבות היבטים מוסריים מסוימים לגבי הריאיון . מקובל שהריאיון המסייע הוא חסוי , ותכופות מצהירים עליו ככזה . המטופל מניח כמובן מאליו כי אינו צריך להסתיר דבר מפנינו , הואיל והמסגרת המקצועית מבטיחה אותו מפני פטפוט , ובאופן כללי מפני גילוי דברים שהושמעו במהלך הריאיון , אלא אם כן נתן את הסכמתו המפורשת לכך . אם לא יהא בטוח כי מה שסיפר לנו יישאר בינינו , וכי לעולם לא ישמש נגדו , סביר שלא יוכל להיות גלוי לב אתנו . חובתנו לשמור אל אמונו . רשימותינו עשויות לכלול את תמצית הדברים בלבד , רישום מהלך הריאיון בשלמותו , נקודות מסוימות לתזכורת , או צירוף של כל אלה יחד , אולי בלוויית סיכום והערכה . הואיל ורשימותינו משמשות עדויות מוחשיות של הריאיון , אף הן חסויות . יש לשומרן במקום אשר לנו בלבד גישה אליו , ואין להשאירן גלויות לעין כול , אף לא זמנית , שמא יפלו לידיהם של אנשים שאינם אמורים לקרוא בהן . מותר להראותן רק לאנשי מקצוע שתפקידם לסייע לנו להשיג תוצאות טובות ככל האפש...
אל הספר