הרושמים בקצרה גם את תגובותיהם שלהם . ידיד שלי נהג לרשום רשימות ארוכות ובמרוצת השנים ניסה פעמים אחדות לקצרן . במהלך אחד מניסיונותיו אלה הבחין המטופל , שכבר נפגש עמו פעמים אחדות קודם לכן , במאמציו והעיר , " מוטב שתכתוב יותר , זה ירגיע אותך . " ידועים לי גם מקרים שהמטופל היה זה שרשם לעצמו רשימות , ואילו התרפיסט נמנע מכך . מצב זה עלול להביך מעט בתחילה . נוצר כביכול חילוף תפקידים . אבל מדוע בעצם נחשוב כך ? אולי אנו רואים עדיין ברושם הרשימות את האחראי היחיד לנעשה ? מצוות "לא תעשה '' למרות האמור לעיל יש להדגיש כמה דברים שאין לעשותם . אל תהפוך את הרישום לחקירה צולבת , "הבה נראה אם רשמתי נכון מה הם רגשותיך כלפי אשתך . " אל תניח לרישום להפריע לזרימתו החופשית של הריאיון , "בבקשה אל תדבר כל כך מהר , אני פשוט לא מספיק לרשום . " כשאתה עסוק ברישום יותר מאשר במטופל , אתה מונע ממנו את תשומת הלב שהוא זכאי לה וזקוק לה . על הרישום להיות תמיד כפוף למהלך הריאיון ולעולם לא להפך . אל תסתתר מאחורי הרישום ואל תברח אליו , "עכשיו , הבה נראה ... כן , אני רואה ברשימותי כי בפגישתנו הקודמת קיבלת הרבה יותר בקלות את הצ...
אל הספר