מניעים חברתיים־כלכליים

הנרצח עבר על אחת העבירות הקשות על פי השקפת הליסטאות החברתית , שבירת קשר השתיקה שבין הליסטים ובין האוכלוסיה , המהווה את עורפם . עדות דומה לקשר שתיקה זו עולה ממקור ; 2 ר' טרפון אמנם אינו מעניק מקלט ומסתור לליסטים , אך אין הוא מסגירם לשלטונות . ממקור 3 מתברר שהליסטים מכבדים את ר' עקיבא , והתלמוד מוסיף ואומר : 'תא חזי מה בין גנבי בבל לליסטין בארץ ישראל , ' אך גם כאן אין הדבר מפתיע , אם נראה בליסטים אלו חלק מהליסטאות החברתית , מאחר שאחד ממאפייניה הוא שדתה וערכים משותפים לה ולחברה שממנה צמחה , ומכאן ברורה הערכת הליסטים במקור לר' עקיבא . ביקורתנו על הליסטאות המדינית , כתופעה המאפיינת את השנים שבין המרידות ביהודה , כוונה בעיקר נגד הטענה הבלתי מבוססת בדבר אי שקט מתמשך בפרובינקיה , שמקורו בלחץ ובדיכוי של השלטון הרומי המקומי . מדיוננו לעיל מתברר שמרבית המקורות , שאפשר כביכול ללמוד מהם על תסיסה מתמשכת ביוריאה עקב אי שקט אין בהם משום עדות ברורה וודאית לתופעה זו . אף על פי כן אין בכוונתנו לטעון px , 7 z > היתה רגועה לחלוטין . המקורות שדנו בהם בסעיף האחרון מצביעים על אי שקט חברתי ומחאה חברתית על רקע ...  אל הספר