פרק שנים עשר האלטרנטיבה החברתית והמדינית של השמאל על רוב אגפיה . אולם המציאות הסוציו אקונומית שהתפתחה בא ^ לא תאמה את הקווים האידיאולוגיים של תנועת העבודה . הפער בין האידיאל החלוצי לבין המציאות החברתית גדל והתעמק ברבות השנים , למרות הישגיה המרשימים של ההתיישבות העובדת . ש"נ אייזנשטדט מגדיר תהליך זה במונחים סוציולוגיים : תחילה אבד מחמת שגרה "כוחה הכאריסמטי של האידיאולוגיה ; " בד בבד נתעורר הצורך בפירוש חדש של האידיאולוגיה הרשמית והתאמתה לצורכי יום יום , והוא לבש צורה של "קודיפיקציה . " פרשני האידיאולוגיה המוסמכים היו המנהיגים שהגיעו לעמדות של עילית . לדעתו , " הסתירה הפוטנציאלית העיקרית היתה בין האידיאל הכללי והסתמי של החלק ובין האוריינטציה על מבנה כלכלי ומדיני בעל דרגת דיפרנציאציה גבוהה ביחס , שמסגרתו חייבה בהכרח שיעור גבוה של התמחות ואינדיבידואליזם . " הסתירה , שתוארה לעיל , היוותה בשנות הארבעים מקור מתמיד למתחים ביישוב בכלל , ובתוך תנועת העבודה בפרט . נציגי השמאל המשיכו לראות את בניינה של חברה עובדת חדשה בארץ ישראל כעיקר וכצורך הכרחי של המהפכה הציונית . הם הצביעו על תהליכים מדאיגים ש...
אל הספר