שיקום ותמורה במפא"י לאחר הפילוג עמדה מפא"י לפני מבחן גורלי לעתידה . יחסי הכוחות בהסתדרות היו כמעט שקולים וכל עלייה נוספת בכוחן של מפלגות האופוזיציה , היתה עלולה להשמיט מידי המפלגה הראשית בתנועה הציונית את בסיס עוצמתה העיקרי . מבחינתו של בן גוריון , היתה ההכרעה על הליכה לבחירות ב 1944 בבחינת סיכון מחושב . לא היתה כלל ודאות , שמפא"י תזכה ברוב בהסתדרות העובדים וגם נשקפה לה סכנה של ירידה ניכרת בנציגותה בכנסת ישראל ועקב כך אולי גם אובדן השליטה בוועד הלאומי . צעדו הראשון של בךגוריון היה שיקום המפלגה , לאחר שהפסידה אלפי חברים , שפרשו עם סיעה ב . ' לצורך זה נקראה ועידת חברים "בלתי מפלגתיים" במטרה לצרפם לשורות מפא"י . גיוס המוני של חברים חדשים אלה שינה את פני המפלגה . ל 15 עד 18 אלף חברי המפלגה , שנותרו אחרי הפילוג , צורפו 20 אלף חברים חדשים — רובם מבין פועלי העיר ומתוך המנגנון ההסתדרותי . אחוז חברי ההתיישבות העובדת ירד מ 57 ל 25 אחוז . תהליך השיקום הפנימי במפא"י החל עוד בימי המערכה הפנימית במפלגה והדוגמה המובהקת לכך היתה היווצרותו של "הגוש" בתל אביב . ראשיתו של ה"גוש" בסיעה ג' שהתייצבה מו...
אל הספר