המאבק המזוין והשלכותיו המדיניות והבטחוניות בן גוריון בחר באסטרטגיה של שימוש בכוח עד כדי הליכה על גבול סיכון היש של היישוב , אך נשמר היטב שלא לעבור את הסף של סיכון קיומו של היישוב . הוא היה מודע אולי יותר משאר מנהיגי היישוב לחולשתו היסודית של השלטון האימפריאלי הבריטי לאחר המלחמה , אבל הבין גם יפה , שפגיעתו של זה עלולה עדיין להיות חמורה והרסנית . על כן האמין , שהפגנת כוח של היישוב עשויה להשפיע על מהלכי ממשלת אטלי בווין , אך לא זנח גם במקביל את דרך המשא ומתן הדיפלומטי . הוא שקל את תכלית שיתוף הפעולה עם הארגונים "הפורשים . " היה בכך חשבון כפול : פוליטי ובטחוני . מבחינה פוליטית , הוא לא נטה להניח לאצ"ל וללח"י את הילת הפטריוטיזם ואת הילת המאבק נגד השלטון האנגלי השנוא . מבחינה בטחונית , הוא העריך , שטקטיקה של מכות משולבות בבריטים תעורר הד חזק יותר בחוץ , ותמנע תחרות מסוכנת בין הארגונים היריבים בבחירת המטרות לפגיעה . בעניין הזה היה בן גוריון כמעט משוחרר מעכבות אידיאולוגיות ומוסריות . טבנקין וחבריו קיבלו את "ההסדר" עם "הפורשים" ברגשות מעורבים . אך כפי שהעיד גלילי , הם ראו בו הכרח בל יגונה למען ...
אל הספר