המקורות הרעיוניים להתנגדות לתוכנית בילטמור בשנים 1945-1943 מיקדו שתי תנועות השמאל את מיטב כוחן ההסברתי והפוליטי במלחמה בתוכנית בילטמור . מלכתחילה היה ברור להנהגות התנועות , כי במלחמתן זו , הן נידונות לחוסר פופולריות ולבדידות ציבורית , ואכן יערי וחזן הכתירו את אסופת נאומיהם בשאלה זו בשם : "נגד הזרם . " הקיבוץ המאוחד ואחדות העבודה היו , מבחינה זו , במצב קשה יותר ממצבו של השומר הצעיר . הנהגת אחדות העבודה חשפה את עצמה להתקפות קשות מבפנים — מצד האופוזיציה של מפא"י בקיבוציה . כמו כן היה עליה להתחשב בנטייתם המושרשת של חבריה העירוניים , עוד מימי הפולמוס של , 1937 בעד תוכנית החלוקה . עבור טבנקין וחבריו היתה המערכה הפוליטית נגד תוכנית בילטמור המשך ישיר למלחמתם נגד תוכנית החלוקה ב . 1937 הם חזרו על אותם תכנים , על אותן סיסמות , ואף על אותן מטבעות לשון עצמן . הוצאת "הקיבוץ המאוחד" פרסמה חוברת של טבנקין : " המדינה העברית והדרך אליה , " שלא היתה אלא העתק נאומו מ . 1937 בעת "פולמוס החלוקה" הראשון קבע מנהיג הקיבוץ המאוחד שני עקרונות א . שלמות ; px , 7 ב . ההתיישבות קודמת למדינה . העיקרון הראשון מובן...
אל הספר