המאורגנת . ( בתוך מפלגתו שלט בךגוריון שליטה בלא מצרים . ואילו השמאל הציוני הסוציאליסטי זועזע מהמהלך החדש . טבנקין ראה בו סטייה מדרך המלך של ציונות מגשימה לעבר ציונות של מלל הצהרתי . אבל סיעה ב' עדיין היתה קשורה בטבורה למפא"י והתאמצה לא להחריף את המחלוקת , שאיימה לפלג את המפלגה . השומר הצעיר הרגיש את עצמו בודד , מושמץ ומותקף , ולעת עתה גם לא הצליח לנסח מדיניות אלטרנטיבית . בינואר 1943 ניסה וייצמן ( במכתב אל בלנש דגדייל ) להסביר את מקורה ואת תכליתה של תוכנית בילטמור . לדבריו , נתקבלה התוכנית בלא דיון מעמיק , ולא היתה במקורה אלא עוד אחת מאותן החלטות המתקבלות מפעם לפעם בוועידות ציוניות בארצות הברית . הוא טען , שפירושו של בךגוריון לתוכנית היה מאמץ לשכנע , שבכך ניצחה תפיסתו האקטיביסטית את השקפתו המתונה של נשיא ההסתדרות הציונית . כמו כן שוקעה בתוכנית המגמה להעלאת שני מיליון יהודים , ועוד השקפות "קיצוניות yinn . " העלו המתנגדים לתוכנית בילטמור שני טיעונים עיקריים : א . זו סיסמה ריקה מכל תוכן מדיני ממשי , וככל סיסמה , שעיקרה הצהרה ולא מעשה , היא עלולה לבוא במקום פעולה ציונית מעשית , ולתפוס את...
אל הספר