האופוזיציות השמאליות בתל־אביב

אידיאולוגי ; ראשי מפא"י לא הסכימו לוותר על עקרונות , אך גם חששו לנקוט אמצעים נגד הפוגעים בנורמות של "שכונת העובדים . " טבנקין , כאמור , נשאר נאמן לשיטתו ; גם בעיצומה של תקופת הגיאות המשיך להטיף להקמת שכונות עובדים קומונליות , המבוססות על בעלות מעמדית ועל שיתוף מלא בין חבריהן . לוביאניקר וחבריו יכלו ללגלג על האידיאלים של "חברת העובדים , " כפי שעוצבו בימי העלייה השלישית , אבל טבנקין לא התרשם מהלעג ומהקריאה להסתגל למציאות שהשתנתה . הוא התריע בקנאות על פגמים ועל סטיות מהדרך , והוסיף להיות משוכנע , שאם תנועת העבודה תרצה להתקדם בדרך שהתוותה , היא אכן תתקדם ותצליח . השוואת עמדותיו של טבנקין ( ושל הרוב בקיבוץ המאוחד ) בשאלת מבנה ההסתדרות ודמותה של "חברת העובדים" עם מצע "הרשימה הקיבוצית" מגלה דמיון במהות הדברים ולעתים גם בניסוחם . ראוי לזכור , כי ב 1926 הלך טבנקין לבחירות ברשימת אחדות העבודה , בעוד ש"הרשימה הקיבוצית" היתה , במובנים רבים , רשימה אופוזיציונית . ואולם שורשי ההוויה הקיבוצית והשקפת העולם הסוציאליסטית הוליכו את הימין בגדוד העבודה , את אנשי קיבוץ עין חרוד שהתאחדו לאחר מכן בקיבוץ המאו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי