שוט העונשין וההוצאה מן ההסתדרות , לא היה בכוחם לשבור את הדחף לבעלות פרטית על הדירה , ובהמשך גם להשכרתה או למכירתה . בתוך שנים מעטות הפך הארגון הקואופרטיבי בשיכון למראית עין עלובה , ובהמשך נתבטל לגמרי . אכן , לא היה ספק בדבר : העיר העברית נבנתה על יסודות "נורמליים" של יוזמה פרטית ושל משק פרטי . הועם מעמדה המרכזי והמכריע של ההתיישבות העובדת בהגשמת המפעל הציוני , ולעתים גם הוטל בספק . ואולם עובדות אלה רק חידדו את תחושת הייעוד והשליחות בקרב התנועה הקיבוצית , וככל שגדל כוחה הפנימי וחוסנה ההתיישבותי והמשקי , כן גברה נכונותה להיחלץ ולהילחם על דרכה בקרב הציבור . המשבר הכלכלי והחברתי , 1941-1935 המשבר הכלכלי , שפקד את היישוב בשנים 1941-1935 לא הושפע בעיקרו מהשפל הכלכלי בעולם בשנות השלושים . מקורותיו היו אחרים והתחלקו לכמה סוגים . תחילה , בספטמבר אוקטובר , 1935 התרחשה בהלה פיננסית , שהושפעה במישרים מפרק מלחמת איטליה-חבש . כתוצאה מכך נפגע ענף הבנייה , שהיה הענף המוביל במשק הארצישראלי בתקופת הגיאות , ומקור התעסוקה העיקרי , הן בבניין במישרים והן בענפי תעשייה ומלאכה שייצרו לצורכי הבנייה . המשבר בענף...
אל הספר