פרק שני הקיבוץ המאוחד — פוליטיזציה וקרע פנימי במאה העשרים חזרו הוגים סוציאליסטים ואנשי מדעי החברה אל מושג האוטופיה והחלו מחדש לראות בו יסוד פורה לכל שאיפה להתחדשות חברתית . אין ספק גם , שהרומן האוטופי של הרצל . "אלטנוילנד , " הפרה במובנים רבים את ההלכה ואת המעשה של הציונות המתגשמת . ברל כצנלסון קבע , כי האוטופיה הסוציאליסטית זרמה בצינורות שונים אצל פועלי ארץ ישראל , לעתים שלא מדעת הבעלים , לעתים בניגוד להכרתם ונתגלתה כאן כגורם מפעיל ומכוון וכיסוד חי מחדש ובונה במידה שלא שוערה . האוטופיה הסוציאליסטית — גם האידיאליסטית וגם המטריאליסטית — עברה בגלגולה הארצישראלי שינוי צורה מעניין וייחודי : הקונסטרוקטיביזם אפשר את המעבר הדיאלקטי מהיסוד האוטופי אל היסוד הטופי , כלומר : מעשי היצירה , בריאת משק חדש וחברה חדשה , קירבו את החזון אל המציאות , עד כי לעתים האפילה המציאות על החזון . לא ניתן להפריד בין יצירתה החברתית והמשקית של התנועה הקיבוצית לבין פועלה הכולל של תנועת העבודה הציונית הסוציאליסטית . הצלחתו של הקיבוץ הושפעה במידה מכרעת מדרכה הרעיונית והפוליטית של תנועת העבודה . יתרה מכך : במשך תקופה ממ...
אל הספר