אחרית דבר דו שיח בין ברטה חזן וס . יזהר ב . ח :. מקריאת מאמריך כשאלות החינור , נראה לי כי כל חינוך מופיע אצלך למעשה כרכר שלילי , הפוגע כהתפתחותו של הילד 3 מקו 0 לכנותו . האם זה נכוו ? י . ם :. אני מציע להבחין בין מה שהוא חינוך ובין מה שמתיימר לשווא להיקרא חינוך . כל תפישה , וכל מעשה הנגזר ממנה , המתכוונת להיות מעצבת בני אדם ומחליפה את רצונם הבוחר ברצון מוכן מראש — היא תפישה שלילית בעיניי . זו תפישה המתעלמת ממחיר מעשיה , ולא נרתעת גם מכשלונותיה החוזרים , שלילי בעיניי , על כן , אותו "חינוך" המתראה ככוח כל יכול כמעט שעומד לרשות בני אדם בני דור אחד לעשות בו שימוש בבני אדם בני דור אחר , כאילו היו האחרונים רק חומר גלם שאפשר לעשות ממנו מוצרים מוזמנים . זו אינה רק גישה מכאניסטית אלא קודם"כל בלתי אנושית . האנושי הוא בעל רצון בוחר . ואילו האמונה שמותר וגם אפשר לקחת בני אדם ולהתקין אותם לפי דגמים מוזמנים מעליהם — היא אמנם אמונה נפוצה אבל אינה עומדת בשום מיבחן : לא במיבחן מעשי , לא במיבחן הזמן , ובעיקר לא במיבחן המוסרי : הניסיון לעשות בהם דברים כשהם אינם דברים אלא בני אדם . " חינוך" כזה אינו אלא ...
אל הספר