עוז להיות חילוני דתי , לא דתי וחילוני להיות לא דתי אפשר מתוך בורות , ומתוך עצלות ומתוך סתמיות ; אבל להיות חילוני הרי זה מתוך בחירה להיות חילוני . להבדיל מאותם לא דתיים שהם לא רתיים לא מרוב הכרעות אלא רק מנוחות מעשית : פחות מוטרדים בהגבלות ובחובות , פחות מוטרדים בצווי מותר-אסור , פחות בפולחנים ובטקסים של חובה . אין עליהם לפרפר הרבה כדי להיות לא דתיים , אלא רק להיות כמו כולם — פטורי עול וגם מנוערים מצורך לתת דין וחשבון . לא די להיות לא דתי כדי להיות חילוני . ההבדל אינו רק שבין שלילה וחיוב , ולא רק כהבדל שבין סביל ופעיל — אלא כהבדל שבין מציאה לאיבוד . רבים מן הלא דתיים מוסיפים להיות לא דתיים עד לרגע שנתקלים במעצור בחייהם , כשנחבט עליהם פתע משהו מעבר לשיגרתי , או מאורע הוסם דרך — ובמועדים הם שולחים אז יד להיתפש בדבר ולהיאחז במשהו יציב , בטוח יותר , אבהי . ברגעי תדהמה כאלה הלא דתיית שלהם כאילו מצטמקת — נראית יום יומית מרי , שטוחה מדי , ובעיקר ריקה מכדי לעמוד ברגע הקשה . רגע זה יאה לו קצת יותר טקסיות , וחגיגיות , ואולי אף כמין "מבט אל מעבר מזה . "
אל הספר