פרק 3 מחקר פיאז'ה במדעי הלמידה בשנים האחרונות הימינה סינקלייר כמעט שאין צורך להסביר בפרוטרוט את הרקע התיאורטי הכללי של הניסויים בלמידה הנערכים בז'נבה . אבל מספר אי הבנות ביחס לעמדה של ז'נבה על אודות הלמידה הן כה נפוצות , שמלים אחדות על הרקע ישמשו כהקדמה מועילה . בתחילת שנות ה 60 לקח על עצמו המרכז לאפיסטמולוגיה בז'נבה עריכת קבוצה ראשונה של ניסויים בלמידה . לעתים קרובות שוכחים , כי הוחל בניסויים אלה מתוך מטרה ספציפית ביותר : לראות אם הספקת מידע מן החוץ — כלומר מתן הזדמנות לילד לאמת את התוצאה החזויה של פעולה — עשויה לשנות את דרך הסקת המסקנות של הילד . בתהליכים אלה יושמו אך ורק עקרונות אמפיריים ואפיםטמולוגיים ללמידת מבנים קוגניטיביים . כמעט תמיד היו התוצאות שליליות . אולם פיאז'ה ושותפיו לא הסיקו , שקיים תהליך למידה שהוא בלתי יעיל . להיפר' מסקנה כזאת תעמוד בניגוד לתיאוריה ההתפתחותית שהיא בהחלט אינטראקציוניסטית וקונםטרוקטיביסטית . פירושן של התוצאות הוא רק , ששיטות אמפיריות שבהן חייב נושא הניסוי לקבל קשר בין מאורעות , מפני שקשר זה נכפה עליו , אינן מביאות להתקדמות . ההתקדמות נובעת מכך שנושא ...
אל הספר