השטחים הפתוחים אחד המאפיינים הבולטים במרחב העירוני האירופי כבר בתקופת הרנסאנס והבארוק היה השילוב של שטחים פתוחים ואזורי ירק אשר נמצאו בתוך העיר ובשוליה , בתהליכי התכנון העירוני . תהליך זה היה חלק מהדוחות החדשות של התעוררות תרבותית שהחלו מנשבות באירופה בתקופות אלו ואשר באו לידי ביטוי במקום הבולט שהלכו ותפסו פעילויות הפנאי והמרגוע בשטחים העירוניים והכפריים . אחד הביטויים הבולטים לתפוצתה הנרחבת של תרבות הפנאי העירונית היה הקמת הפארקים הציבוריים , שיועדו אמנם בתחילה לבני המעמדות הגבוהים אך עם הזמן 1 היו לנחלתה של כלל החברה של אותם ימים . אחת ההכרעות החשובות שקיבלו הבריטים בעניין שימורה של ירושלים הייתה ההחלטה לשמר את השטחים הירוקים והפתוחים בעיר ובייחוד להסב את הרצועה המקיפה את החומה לאזור ירק . מציאותם של אתרים קדושים והיסטוריים מיוחדים ברצועה זו חיזקו אצל הבריטים את הצורך בשמירת חלקים אלו בצורתם הטבעית . כבר בתכנית האב הכללית הראשונה של מקליין משנת 1918 הוצע שהשטחים הצמודים לחומות ינוקו ממבנים לא רצויים ויישארו במצבם הטבעי לרבות השטחים של גת שמנא , עמק הקידרון , ברכת השילוח , הר ציון וגי...
אל הספר