משה סמט הגיור במאות הראשונות לספירה מבוא החיבורים הרבים אודות נושא הגיור מבוססים על מקורות פנימיים ( ווז"ל וספרות יהודית הלניסטית ) ומקורות חיצוניים ( סופרים יוונים ורומים ועוד ' . ( מתוך המקורות עולה תמונה ברורה של מספרם העצום של המתגיירים במאתיים השנים הראשונות לספירה , ובמידת מה גם לאחר מכן . כן עולה , בעיקר מתוך המקורות הפנימיים , היחס החיובי העקרוני לגר , אם כי מעמדו לא הושווה מעולם לחלוטין למעמדו של הישראלי המיוחס . מאותם מקורות למדים גם על מגמה להפוך את כניסתו של הזר ליהדות להליך משפטי טקסי . אולם בכל הדיונים אין תשובות מספקות על כמה שאלות בעלות חשיבות היסטורית ואקטואלית -.א . מתי החלו לדרוש הליך פורמלי לצורך גיור ? ממעשה עזרא הסופר נראה , שבימי שיבת ציון טרם נקטו כהליך מסוג זה . ספרות חז"ל אינה בעלת גישה היסטורית , ואילו בספרות שמחוץ לחז"ל אין תיאור של גיור פורמלי . ננסה לעקוב אחר ראשיתו של מנהג זה , וכן אחר התפתחותו , תכניו ושלביו . ב . שאלה חשובה היא , האם היהדות באותו הזמן היתה מיסיונרית ? כלומר , האם גיור הגויים נתפס כמצווה ? בספרות המחקר יש על כך מחלוקת , ולדעתי , ניתן לה...
אל הספר