פרק שלישי שיקום ובנייה בעקבות הכיבוש הצלבני של הארץ עשרות ערים נהרסו . האוכלוסיה נסה וכלכלת הארץ נהרסה . הכובשים ניסו לנטוע שורש ולהתיישב בערים , שהתרוקנו כמעט לחלוטין מתושביהן . אנו שומעים על רבעים או שכונות בודדות בערים מסוימות , שמייד לאחר הכיבוש בוצרו בחפזון , משום שלא היו די אוכלוסין ליישוב שטח העיר כולה . פדיון שבויי המלחמה היה לבן לוויה של פעולות האיבה . קהילות יהודיות , בראש וראשונה במצרים , אך גם באיטליה , וכן קרוב יותר — קהילות צור ואשקלון — גייסו שוב ושוב משאבים למען פדיון השבויים . בעשור השנים הראשון שאחרי הכיבוש התמידו מאמצי הצלבנים לשקם את הערים , שזכו בעבר לפריחה ושגשוג וניצבו כעת נטושות . במספר מקומות ידוע לנו , שהשליטים החדשים הנהיגו מדיניות שיטתית של איכלוס והתיישבות . הדוגמה המובהקת למדיניות מסוג זה היא ירושלים . השליטים החדשים הגיעו למסקנה , שאין די בשלטון על ערים נטושות , ושיש להפוך את הערים למקור רווח כלכלי . משום כך נוצרים מזרחיים , וכן מוסלמים , ובמקומות מספר אף יהודים , שנמלטו על נפשם וניצלו במהלך הלחימה והכיבוש , חזרו והתיישבו מחדש במקום מגוריהם הקודם . רק במק...
אל הספר