פרק עשירי ירושלים בתפיסת הנצרות בימי הביניים הקדומיםיהושע פראוור יחסה של הנצרות לירושלים בימי הביניים הקדומים , הוא פרק רב גלגולים ותהפוכות . כל זאת שלא כמו שעולה מן הטיעון הרשמי של דוברי הכנסייה מאז ועד ימינו , ובניגוד לדברי ההיסטוריונים , שעמדתם נובעת בחלקה מכוח דעה קדומה , נוצרית ביסודה . מסיבות הזמן המשתנות , גישות תיאולוגיות וצורכי פולמוס נכרכו יחד , בפרקי ומן שונים , בניסוח יחסה של הנצרות לבירת ישראל . בתקופת הזמן הנידונה כאן , מאז תחילת התקופה הביזאנטית ועד הכיבוש הצלבני , תקופה של כמעט שמונה מאות שנה , היתה ירושלים נושא בעל משמעות בתחום הוויכוח התיאולוגי הפנימי של העולם הנוצרי , אם בזיקה ישירה לעיר ואם בזיקה לתופעות של חסידות דתית , שבמרכזה נוהג העלייה לרגל . עם זאת , היחס לירושלים אף היה אחד הגילויים של הפולמוס הנוצרי יהודי , תוצאת לוואי של הדילמה המקורית של הנצרות : קבלת שושלת יוחסין מפוארת של התנ"ך מכאן והינתקות והתנכרות ליהדות מכאן . בין כך ובין כך שימשה ירושלים נושא להתנצחות שבחלקו — אם לתפוס לשון של מיעוט — פנה כלפי חוץ , בראש וראשונה נגד היהודים , ועיקרו פנה כלפי פנים , ...
אל הספר