פרק שמיני המקדש והעיר בראי השיר יוסף יהלום ' תזכה לביאת גואל ובנין אריאל וקיבוץ ישראל' — ברכה אופיינית זו החותמת מכתבים מן הגניזה , יכולה ללמד בסגנונה החגיגי על מקומה של ירושלים בתודעתם של הכותבים . בפיוטי בית הכנסת זוכים ציון , שלם וירושלים להזכרות חוזרות ונשנות , ואף הכיוון והכוונה של הפייטן והציבור — אל העיר והמקדש הם יוצאים . אבל לבר מעצם העובדה , שזיכרון העיר כלילת יופי היה יקר למתפללים בכל הדורות , קשה לעמוד על זיקתה המיוחדת של תקופה זו או זו למקדש ולשרידיו כאל סמל חי . כך , דרך משל , כתב ר' אלעזר בירכי קליר , מגדולי הפייטנים הקדמונים , לא פחות מחמישים קינות לתשעה באב , ובהן כלולות רבות מאגדות החורבן החשובות והנוגעות ביותר אל הלב . אבל מכל אלה ניתן ללמוד רק מעט מאוד על העיר והמקדש בימיו , לבד מעצם העובדה שהוא הכיר היטב את החומר הקדום וגם ידע לנצל אותו לצרכיו . הוא הדין במשוררי ספרד הכותבים על כמיהתם לארץ ישראל בפיוטים מן הסוג הספרותי 'גאולה ; ' מי יוכל לאמור את כנות הרגשתם , ומי ידע אם אין בעצם בסוג הספרותי מפתח לאופי התיאור ולטיבו ? כל אלה קשיים שיש להתמודד אתם , כאשר באים לעשות...
אל הספר